ספירולינה כמקור לויטמין B12 זמין

ויטמין בי12 הינו למעשה קבוצה של חומרים בעלי מולקולת קורין(Corrin) שלה צורת טבעת בדומה לטבעת בהמוגלובין המוכר. בעוד שבמרכז הטבעת בהמוגלובין נמצא ברזל בטבעת הקורין ישנו קובלט. זהו ויטמין בעל חשיבות רבה לבני האדם מכיוון שאיננו מסוגלים לייצר מולקולה זו בגופינו ולכן עלינו לספוג אותה דרך מזונינו. יכולת הספיגה של ויטמין זה הינה נמוכה יחסית (כ 1% בלבד) ומערכת הספיגה הינה מורכבת למדי ובגלל ה"תקלות" האפשריות הרבות מחסור בויטמין זה הוא תופעה שכיחה (כ-40% מהאוכלוסיה, ללא קשר לסוג התזונה). בטבע ישנם מספר קורינים אך רק חלק קטן מהם יכול לשמש בגופינו כרכיב פעיל לתגובות אנזימטיות שונות. הארוחות שלנו מכילות לרוב מספר קורינים שונים בו זמנית, אלו שמשמשים את גופינו נקראים קובלמינים (קובלמין או Cobalamin) ואלו שלא, נקראים אנלוגיים של B12.

עבור צמחונים וטבעונים מתן תשומת לב לכמות הבי12 במזון הינו קריטי מכיוון שאינם מקבלים ויטמין זה מן החיי (בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב). למעשה, גופינו מכיל כ5 מ"ג ויטמין בי12 אשר מופרש דרך המרה לקיבה ונספג שוב למחזור הדם וכך הלאה. אדם מערבי בעל דיאטה אומניבורית מקבל ביום בין 5-15 מיקרוגרם של ב12 והיתרה שבה הגוף אינו משתמש נאגרת בכבד. כמות זו יכולה להספיק לכמה שנים, אך ללא צריכה מספקת של קובלמין המאגר מתרוקן ונפגמים מספק תהליכים כגון היווצרותם של תאי דם חדשים ועיבוד חומצות שומן שונות שבלעדיהן ישנה ירידה בתפקוד מערכת העצבים. חוץ מבעיות מטבוליות, מחסור בבי12 יכול לתפתח בגלל צריכה מוגבת של הגוף למשל בזמן הריון, בגלל שיבושים שונים בתפקוד בלוטת התריס וצריכה מופרזת של ויטמין C.

לרוב בתוספי התזונה המלאכותים הקובלמין קשור למולקולה של ציאניד (Cyanocobalamin), צורה מלאכותית זו הינה יציבה בחום ומסיסה במים, לכן מתאימה לייצור כדורים וקפסולות שונות. בבשר הקובלמין מופיע בעיקר בצורת Hydroxocobalamin ובמוצרי החלב (גם בחלב אם) בצורת Methylcobalamin. לצורות הטבעיות ישנה יכולת ספיגה מעט טובה יותר בגופינו.

ברוב המזונות המתועשים ברשימת הערכים התזונתיים ניתן למצוא את כמות הבי12 שהמזון מכיל אבל בהרבה מהמקרים היא אינה מדויקת. השיטה המקובלת למדידת כמות הB12 במזון היא לבדוק כיצד מיצוי מימי של מזון מסוים משפיע על גדילה של חיידק בעל פגם גנטי שאינו מאפשר לו לסנטז בי12 בעצמו (Lactobacillus leichmannii). למרות שמעבדות רבות משתמשות בבדיקה שגרתית זו היא אינה אמינה מכיוון שחיידקים אילו מגיבים למספר אנלוגיים שאינם אקטיביים בבני האדם. השיטה השנייה היא לבצע בדיקת דם פולשנית ולבדוק את רמת ה-MMA (Methylmalonic acid) שיורדת בזמן מטבוליזם של בי 12 אקטיבי משום שחומר זה מגיב בגופינו יחד עם בי12 כדי ליצור חומרים מורכבים יותר. בדיקה זו אינה אפקטיבית לאנשים מבוגרים משום שרמת ה- MMA שלהם נמוכה ממילא. בנוסף בדיקה זו צריכה להתבצע מספר פעמים בכדי לקבוע ודאות סטטיסטית.

מזונות רבים נבדקו בשיטה הראשונה אך מחקרים הראו שמתן מזונות אלו לסובלים מסימפטומים שונים של מחסור בB12 לא הביא להקלה או הבראה. למזלם של המדענים, ב1986 התגלה אורגניזם יחודי: אצה חד תאית (Ochromonas malhamensis) שצריכה בי12 כדי לגדול ואינה מגיבה לאנלוגיים, תהליך המטבוליזם של הבי12 שבה דומה למדיי לתהליך בבני האדם ורמת הMMA באצה נופלת בנוכחות בי 12 ממש כמו בדמינו. ז"א שברשות המדע כיום ישנו כלי חדש לבדוק את כמות הקבלמין במזונינו. כמו בשיטה הראשונה נותנים לאורגניזם מיצוי מיימי של המזון שאותו רוצים לבדוק ועוקבים אחרי קצב התרבות האורגניזמים שממנו ניתן להסיק את כמות הקובלמין. יתרה מכך, ניתן להשתמש בשתי השיטות במקביל ולהחסיר את המדידה שנתקבלה מהשיטה השניה מהמדידה בשיטה הראשונה וכך לקבל את כמות הקורינים הכוללת, את כמות הB12 האקטיבי ואת כמות הB12 האנגולי.

בשיטה זו נמצא, שהמבורגר, גבינת קוטג' וביצים מבושלות מכילות כ10% אנלוגים של B12. חלב מכיל כ30% אנלוגים ומוצרי סויה מכילים 100% אנלוגים. עבור גופינו זו אינה בעייה כלל. מחקרים הראו שמוחינו, כדוריות הדם שלנו הכבד ומגוון מזונות שונים מכילים ב12 אנלוגי באופן טבעי. כאמור, הפלאזמה שבדמינו מכילה חלבונים שונים ששם הוא טראנסקובלמינים אשר כל תפקידם הוא להעביר אנלוגים של ב12 לכבד בכדי שגופונו יפריש אותם החוצה דרך מיצי המרה.

כאשר בודקים את רמת הבי12 באצת ספירולינה (Spirulina) בשיטה הראשונה רואים שרמת הקורינים הכוללת בה עומדת על כ-7 מיקרוגרם למנה. בדיקה בשיטה השנייה מראה כמות של 2.5 מיקרוגרם בי 12 פעיל במנה. ז"א ש-36% מהקורינים שבספירולינה הינם אקטיביים. לכן, בכמויות גדולות ספירולינה יכולה לשמש כמקור זמין לויטמין זה. מצד שני, ספירולינה אינה נצרכת לרוב כמזון בסיס אלא "כמזון על" להשלמת חוסרים שונים בתזונה ולכן הכמויות שנצרכות אינן גדולות. מסיבה זו עבור טבעונים, ואנשים על דיאטה חייה (Raw food) מומלץ לצרוך תוסף בי 12 בנוסף לספירולינה.

דף הבית  |  חוות ספירולינה  |  שאלות נפוצות  |  מוצרים  |  צור קשר